מזכיר הממשלה

זה היה בערך 3 שנים אחרי שהפצצות נפלו. 3 שנים מאז שמזכיר הממשלה הופיע על כל מסך, נשמע בכל רדיו ובפיו מסר צנוע.

הוא ישב במשרד ממשלתי טיפוסי עם עציץ בפינה אחת, דיוקנים של ראש הממשלה והנשיא מביטים בו באופן חמור סבר, שולחן עץ עליו כל מיני מסמכים נחו, אינטרקום ממשלתי שקישר אותו למזכירתו ברוריה בחדר השני, חפיסת סיגריות קנט ארוך ומאפרה גדושה בבדלים עד כדי כך שהאפר גלש מהצדדים של הסיגריות מתוך המאפרה ועל השולחן, מסביב למאפרה ובין דפי המסמכים. מזכיר הממשלה לא שם לב לכך, הוא היה טרוד במחשבות על הפגישה ממנה הוא יצא לפני 10 דקות וניסה לשמור על קור רוח לקראת השידור בכלי התקשורת. אצבעותיו היו שמנות ומלאות בכתמי ניקוטין וצלקות טריות.

לבסוף הוא הוציא רשמקול ממגירה בשולחן, הקליט הודעה קצרה ואז החל להקשיב לה מחדש, מתרשם מהמסר כאילו הוא עצמו שומע אותו פעם ראשונה.

"ערב טוב אזרחים יקרים. הממשלה לא תהיה זמינה עד הודעה חדשה. נא להישאר בבתים עד שנודיע אחרת. אני חוזר. נא להישאר בבתים עד הודעה חדשה."

הוא הכניס את הרשמקול בחזרה בתוך המגירה, הדליק עוד סיגריה, לקח שאיפה עמוקה והתהלך בחדר בחוסר שקט, שואף מהסיגריה ומתופף על הקירות ללא מודעות רבה למעשיו ברגעים אלו. כל זה נמשך עוד מספר דקות עד שמצא את עצמו יושב מול השולחן. באופן איטי הוא התחיל לשים לב לסביבתו ויצא מנדודיו במחשבותיו, התיישר בכיסא ולחץ על כפתור שקרא לברוריה, מזכירתו שנמצאה בחדר השני. ברוריה לא עבדה איתו כל כך הרבה זמן. היא היתה מבוגרת, כנועה, תמיד הסיטה מבטה מטה כאשר דיבר איתה או החמיא לה וככה מזכיר הממשלה אהב את זה. הוא נמשך אליה מאוד ולפעמים כאשר היתה מסתובבת במשרד הוא יכל להבחין בצורת גופה מבעד לבגדיה ומזכיר הממשלה דמיין איך היא היתה נראית ללא בגדיה, מונחת לצד טופס רכש 3ב' לצרכי שימוש חקלאי.

קולה של ברוריה נשמע דרך האינטרקום.

"אתה שם?"
היא העירה אותו ממחשבותיו הנלוזות.

"ברוריה, אני רוצה שתקראי ליובל, אני כמעט מוכן"

הוא הדליק עוד סיגריה ועישן אותה בזמן שחיכה ליובל. יובל נכנס לחדר כאשר מזכיר הממשלה כיבה סיגריה בתוך המאפרה הגדושה. כבר לא היה מקום במאפרה ורוב הבדלים נפלו מתוכה על השולחן. הן התפזרו על השולחן ופיזרו אפר, צורתן שבורה ומכופפת. שניהם לא התייחסו לכך.

"חנוך, אני כמעט מוכן לשידור"

"יובל.."

"אה, כן. סליחה. הראש שלי מעופף מאז הפגישה בקומה העליונה"

"זה מובן בהחלט. הקלטת את המסר לשידור?"

"כן. רציתי לעבור עליו קצת, משהו בו הרגיש לי קצת.. קר, מנוכר. לא יודע, מעביר את המסר אבל לא את הממלכתיות שאני מנסה לשדר"

"מה שחשוב זה שזה משקף שאנחנו עדיין הממשלה, אבל לא זמינים, לא כרגע לפחות"

"אולי אתה צודק"

"בטח שאני צודק", יובל התקרב וטפח לו על הכתף בידידותיות

"המסר סבבה, מה אתה דואג, עוד 5 דקות נרד לבונקר ונשתה משהו ונצחק על כל זה"
"אתה צודק, אתה צודק" המזכיר החל להיות רגוע וחייך קלות, נשען אחורה בכיסא שלו, יובל עומד מאחוריו.

"אמרתי לך פעם מה הירק השנוא עליי? זה דלורית. לילה טוב" יובל אמר ושבר למזכיר הממשלה את המפרקת.

"וואו, ממש מטונף פה אה?" יובל הסתכל על השולחן ואמר לגופה של מזכיר ראש הממשלה, שעכשיו נשענה אפילו יותר אחורה בכיסא. יובל ניגש לשולחן והעיף בדלים מהאינטרקום ולחץ על הכפתור שקורא לברוריה, מזכירתו של מזכיר הממשלה לשעבר.

"ברוריה, שלב א' הושלם, תקראי לבובאים ולצוות שידור"

יובל התהלך בחדר והסתכל שוב על מזכיר הממשלה, שעכשיו כבר החל להחוויר באור המשרד החלש. הוא לחץ שוב על האינטרקום.

"ברוריה, תקראי גם למאפרת, הוא נראה כאילו הוא הגיע ללוויה של עצמו"

תוך דקות ספורות החדר היה מלא באנשים עם מצלמות ומיקרופונים וכלי תאורה. בחלק האחורי של המשרד 3 בובאים הרימו את גופתו העצומה של מזכיר הממשלה וכרכו סביבו חוטים בזמן שהמאפרת ניסתה לאפר אותו, כאשר הניחו לגופה לרגעים ספורים.

"טוב, חבר'ה, 30 שניות לשידור. אנחנו עושים פה היסטוריה." יובל אמר לצלם, התאורן ואיש הבום שנשארו במשרד.

איש הבום ניגש ליובל ואמר לו "אני רק צריך את ההקלטה שהוא עשה מקודם" והחווה עם המיקרופון על גופתו של מזכיר הממשלה.

"איפה ההקלטה?" יובל שאג והעיף דברים מהשולחן בגסות, כאילו הרשמקול יכול להסתתר תחת חפיסת סיגריות. הוא מצא את הרשמקול במגירה בשולחן ונרגע, החל להרים את הדברים שהעיף ולסדר אותם בדיוק רב איפה שהיו מונחים קודם לכן.

איש הפקה נכנס לחדר והחל לספור לאחור לקראת השידור.

"10"

"9"

"8"

כשהשידור הושלם יובל כבר היה בתוך המעלית שמובילה לבונקר יחד עם ברוריה, שעמדה כנועה והסתכלה על הרצפה. הוא אחז לה בישבן בחוזקה, הוציא אותה לרגע מהשלווה הפאסיבית אליה כל כך הורגלה.

"אנחנו הולכים להכיר היטב בתקופה הקרובה" הוא אמר לו.